חיים ומוות ביד הלשון

יום שני כ"ד אייר תש"פ

חיים ומוות ביד הלשון גופינו מחולק באופן פשטני, בין אברים שבלעדי פעולתם אין קיום לגוף ולאברים שגם אם יפסיקו לפעול, נוכל להמשיך לחיות. בקושי, אבל נשרוד.

המוח, אחראי על ההפעלה. הביצוע מופקד על האברים: הלב על מערכת הדם, הריאות על הנשימה, מערכת העיכול על המזון וכו'

יש רק איבר אחד בגוף שבלעדיו, נוכל לשרוד, אבל בתפקידו המישני ובמיקומו האסטרטגי, הפרעות בתיפקודו, יגרמו לגופינו לחדול מלהתקיים. תפקידה המובהק של הלשון, הוא כחלק עיקרי ביכולת הדיבור. הקשר בנינו שמאפשר ביטוי, החלפת מידע, קשרים חברתיים, קשרי מרות וכל ערוצי הקשר שהופכים אותנו מפרטים בודדים לקבוצה.

לזה מכוון הביטוי שבכותרת: אם ניכשל בלשוננו, בניסוח המסר אותו אנחנו מעוניינים להעביר לזולתנו, אנחנו עלולים לגרום לנזק שעלול להסתיים במותנו, או לחלופין, אם נבטא מסר ברהיטות משכנעת, אנחנו עשויים לזכות ברווח גדול מהסביבה.

יחד עם זאת ..

איבר השרירי הזה, היחיד שמחובר רק בקצה אחד שלו לגוף, משמש כאיבר חוש הטעם העיקרי, אחראי על הנעת המזון בחלל הפה, מנהל את תהליך הלעיסה באמצעות השיניים, את הבליעה, השתייה, משמש לויסות האוויר שנכנס לריאותנו, לויסות זרימת האוויר שאנחנו נושפים החוצה מגופינו, אנחנו מנגנים באמצעותו, מתנשקים, מעוררים זה את זה מינית, מעוררים מינית את עצמנו, לעיתים משמש להידוק קצה חוט תפירה סורר, כלי עזר לקצה האצבעות ובאמצעות הרוק להידוק האחיזה בהחלפת הדף בעיתון או ברומן המרתק שאנחנו קוראים ..

אין ספק שהאיבר הגמיש ורב התכליתי, תורם רבות לאיכות חיינו וכאמור, פעולה משובשת שלו, עלולה להסתיים בחנק, או בהתייבשות או בתת תזונה. וודאי שתפגע באיכות פעולת כל רשימת התפקידים הנ"ל ומכך שתפגע איכות חיינו. אין ספק שמרבית השיבושים, נעוצים בדמותה של הלשון, בשלד השרירי.

ככל איבר אחר בגופינו, שמצטייר ב"שלד השרירי", שיכלול תיפקודה של הלשון תלוי בתירגול.

מעבר לזה ואולי הנקודה המכריעה בצורך לשכלל את דמות הלשון בשלד השרירי, היא האופן שבו אנחנו מונעים לקראת פעולת הנשימה, השתייה והאכילה. הכאב שפועל עלינו בתחושת החנק, הצמא והרעב, דוחף אותנו לקראת השאיפה, השתייה והאכילה. הכאב שפועל עלינו בתחושת החנק, הרוויה והשובע, דוחף אותנו לנשוף, להפסיק לשתות ולאכול.

מערכת שמלווה בכאב, כאמצעי הפעלה.

כאב מצטבר שבסופו של דבר מכריע את כח העמידה של הגוף, פוגם במערכת החיסונית, פוגם במפלס האושר וחושף אותנו לפגעי הסביבה, מזרז את "תאריך התפוגה".

כל תוספת על סביבת הכאב הזאת, רק מאיצה את התהליך ואין ספק שהלשון, שהיא איבר מרכזי כ"כ בפעולות שהיא אחראית להן, אם היא מוסיפה על הכאב הכללי, בתפקוד לקוי, חוסר גמישות, חלקים ממנה שהתנוונו ותחזוקה גרועה, תרומתה לתהליך ההתדרדרות, מכרעת.

בספרי ”BEEBUTT” – סוף הכאב" פרק שמיוחד לתרגול הלשון ושכלול דמותה המאוזנת והשלמה, בשלד השרירי.