ההבדל היחידי, להשקפתי, בין האדם לחיה, הוא ביכולת לשאול שאלות נוקבות על מצבו ולא רק לזרום בזרמי החיים, לערער על מציאות חייו ולא לקבל אותה כעובדה מוגמרת ו … לתהות על הסיבות לקיומו.
בכל שאר התחומים, לחיה יתרון ברור: היא יותר חזקה, מהירה, סתגלנית, מתמזגת בטבע ואינה דורשת את המשאבים והאנרגיה האדירה שהאדם זקוק להם, על מנת לשרוד במסגרת חוקי מערכת הטבע.
מבלי להכנס לשאלת הביצה והתרנגולת, ההבדל הזה לטובת האדם, דורש את התפתחותו השכלית, את יכולת הביטוי ומורכבות העברת המסרים בינו לבין בני מינו וכל זאת על מנת לאפשר את התפתחות המודעות, שתדע לענות, לפחות חלקית, על חלק מהשאלות, שכאמור נותנות לו את היתרון על פני שאר המינים על פני הכדור.
המודעות האנושית, היא סך כל המודעויות שיש בכל פרט ופרט מאיתנו ונמתחת על פני אלפי שנים, במהלכן חווה האדם אין ספור אירועים מכוננים שתרמו או החסירו מהרף התודעתי. המנעדים הללו, היו ה"נשימות" הדרושות על מנת להחזיק את עקומת ההתפתחות התודעתית, במגמת עליה.
המפתח להשתכללות המודעות המואצת הוא היכולת להעביר מסרים מורכבים יותר ויותר.
מודעות בכלל, היא המנוף הגדול ביותר שיש לאנושות להשגת תפיסת המציאות שמעבר לגבולות היכולת לפעול בה בלבד, מבלי היכולת להשיג מעבר לתיפקוד הנקודתי, מבלי ההצדקה לערער על מהלכיה, על השרירותיות שבעקרונותיה וחוקיה ומבלי הנחישות לתהות על הסיבות לקיומה.
וראה זה פלא ..
למרות היתרון המובנה על החיה והיכולת המבדילה את האדם המודע, מבובה המופעלת ע"י חוטים, לרוב, המגמה הכללית היא לבחור במערכת הטבע האבולוציוני על חוקי שרשרת המזון האכזריים, "אדם לאדם, זאב" שדוחפים את היחיד שבה להשתכלל באווירה של פחד, כאב וייסורים.
לא ברור.
יחד עם זה, ישנה מגמה ברורה של הכחשה לבחירה הזאת ממש וכמעט כל פרט מהחברה, מאמין באמונה שלמה שהיתרון שיש לנו על הצמחים והחיות, ברור ומובהק:
"הג'ירפות לא מסוגלות לסחור בבורסה", תהיה התשובה הניצחת.
אז זהו ש …
העקרונות שמפעילים את המערכות הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות וכו', הן לגמרי עקרונות מערכת הטבע ופועלים על פי הקוד של שרשרת המזון: "דג קטן נטרף ע"י דג גדול שנטרף ע"י דג גדול ממנו" וכו'.
ה"הצלחה" של עקרונות האלה, לגרום התמכרות לסיפוק הצרכים היסודיים ביותר ולהשקיט את הדחף להשתכלל ולהרחיב את המודעות האנושית מעבר למודעות החיה, מכבה כמעט כל נטייה לערער על המחיר, להפנים את ההשלכות השליליות על איכות חיינו ולהשתיק את שאלת השאלות: "מה היא מטרת החיים ?"
תוך פגיעה בהתפתחות המודעות האנושית ויתרונה המובהק על מודעות הטבע.
רוב האנושות, וויתרה על תכליתה הגבוהה, תמורת "נזיד עדשים" ומנעמי הסיפוקים המיידיים.
את "חלק הרוחני" שבה, היא מחליפה במערכות לכאורה דתיות שמספקות לה הבטחות שווא על "חיי נצח" מבלי לחולל שינוי של ממש בערכים המקולקלים.
"שכלול היכולת", בהגדרתה הרחבה והשלמה, היא האמצעי להרחיב את המודעות, לא רק ליכולת הגופנית על מערכותיה, אלא ביכולת לרתום אותה, לטובת התכלית האנושית הגבוהה ביותר.
אם תשמש, אך ורק כדי להשיג עבורו יתרון על פני הזולת, היא תחטיא את מטרתה.
איכות חייו והישגיו של האדם המודע, תלויה לא מעט במודעות הכללית של החברה שהוא חלק ממנה ועל כן, הוא מחויב ובעזרת יכולותיו המשופרות, לעורר השראה בסביבתו, לשמש לה דוגמה, לעזור בתהליך הבראתה והשלמת תכליתה.
